להרשמה למחקר, ניתן להיכנס לאתר מכון הרצג באוניברסיטת תל-אביב (www.herczeg.tau.ac.il).

או ללחוץ על הקישור הבא: https://goo.gl/C5bxrr

לשאלות ופרטים נוספים: 03-6407337 או במייל: herczegmada@gmail.com


 

חיפוש אושר בעולם עוין

מהו אושר? האם הוא מטרה שיש להשיג, או אמצעי בדרך למימוש מטרות חשובות יותר? רבים מהפילוסופים והפסיכולוגים ניסו לענות על שאלות אלו. פרופ' דב שמוטקין מאוניברסיטת תל אביב פיתח מודל תיאורטי שמנסה לענות על שאלה זאת ובודק את הקשרים בין אושר לבין פגיעוּת במצבי חיים קשים. לפי גישה זאת, אושר אינו רק מטרה בחיינו, אלא משמש כדרך להתמודד עם אתגרים וקשיים שניצבים בפנינו. אושר, לפי גישה זאת, כולל שני אספקטים: רווחה סובייקטיבית, המוגדרת כהערכות שיש לאנשים לגבי חייהם כטובים, ומשמעות בחייו של אדם, המוגדרת כתפיסות של אנשים לגבי חייהם כבעלי מטרה וערך. המודל מניח שהמניע האנושי החיוני לשמור על איכות חיים מיטיבה מתאפשר כאשר אנשים מתנהלים באמצעות אושר עם מצוקות ממשיות ופוטנציאליות, שהחיים עלולים לגרום להם. המודל מציע דרכים מגוונות בהן אנשים מצליחים להתמודד עם מצבי חיים קשים ולקיים אושר ותפקוד חיובי מולם. מושג מפתח של מודל זה הוא "תרחישי עולם עוין", המתייחס לדימויים שיש לאדם אודות איומים ממשיים או פוטנציאליים על שלמותו הפיזית והנפשית. איומים אלה כוללים, בין היתר, מלחמות, טרור, אסונות טבע, מחלות, תאונות, פרידה מאנשים קרובים, שכול ומוות. דימויים אלה פועלים כל העת אל מול מערכות האושר של האדם, שעוזרות לנו לתפקד היטב למרות התרחישים המאיימים. ובמילים אחרות, המודל התיאורטי של פרופ' שמוטקין בודק כיצד האושר מסייע לנו לחיות טוב ולתפקד באופן חיובי בעת שאנו מתמודדים עם הקשיים שהחיים מזמנים לנו.

 

כיצד חיפוש אושר עשוי לסייע להתמודדות עם עולם עוין?

פרופ' שמוטקין מציע, שאושר מסייע לנו להתמודד עם תרחישי העולם העוין על ידי הפחתה בתרחישים אלה או שינוי תוכנם בעת הצורך. לדוגמה, כדי לתפקד באופן חיובי אל מול איומים ביטחוניים שונים, אנו עשויים להעריך את חיינו כטובים "למרות הכל", או למצוא ערך ומשמעות בחיינו. שרירא, פלגי, בן-עזרא ושמוטקין מצאו במחקריהם משנת 2011 שתי דרכים בהן האושר מסייע בהתמודדות עם מצבי מצוקה וקושי. לפי דרך התמודדות אחת, מערכות האושר (רווחה סובייקטיבית ומשמעות בחיים) עשויות להעצים ולחזק האחת את השנייה בעת ההתמודדות עם מצבי איומים ומצוקה. וכך, במצבים אלה, רמה גבוהה יותר של מערכת אושר מסויימת (למשל, רווחה סובייקטיבית) מלווה ברמות גבוהות יותר של מערכת האושר האחרת (למשל, משמעות בחיים), באופן שבו שתיהן פועלות יחד כדי להקל על ההתמודדות הנוכחית של האדם. לפי דרך התמודדות שנייה, מערכות האושר עשויות לפצות האחת על העדר הפעילות של השנייה בעת ההתמודדות עם מצבי חיים קשים. במילים אחרות, כאשר רמות האושר הן נמוכות במערכת אחת, מערכת האושר האחרת הופכת משמעותית יותר לתפקוד חיובי במצבי חיים קשים.

 

הורים שכולים – התמודדות ייחודית עם עולם עוין

אובדן של ילד הוא אירוע קשה ביותר, שעלול להפעיל תרחישי עולם עוין ייחודים המקשים על התפקוד החיובי, כמו חשש מוגבר ממוות ומאובדן של קרובי משפחה נוספים. מות הילד עלול לנפץ את דימוי העתיד של הורים שכולים ולעורר את "אשמת הניצולים". הסיבות לקשיים הייחודיים בעקבות אובדן ילד הן מגוונות, ובהן הקושי במקרים רבים לצפות את המוות מראש וכן היותו מנוגד לציפייה הרווחת כי ילדים אמורים לשרוד לאחר מות הוריהם. הורים מבוגרים וקשישים שמאבדים את ילדם נאלצים להתמודד עם קושי מוגבר בשל חוויות אובדן נוספות המתלוות לגילם, ובהן אובדן יכולות תפקודיות ואובדן אנשים קרובים. וכך, אנשים אלה נמצאים בסיכון מוגבר לחרדה, דיכאון וקשיים בזוגיות. שיעורם של הורים שכולים בגילאים גבוהים הינו משמעותי ביותר. כהן-מנספילד ושותפיה, במחקר שפירסמו בשנת 2013 תוך שימוש במדגם מייצג של האוכלוסיה הזקנה בישראל, מצאו ש 29.2% מבני 75 ומעלה שכלו לפחות ילד אחד. ההורים השכולים במדגם זה נטו לגור לבד, לסבול יותר מבדידות, מדיכאון וממגבלות קוגניטיביות ותפקודיות שונות, ופחות האריכו ימים בהשוואה להורים שלא שכלו את ילדם.

 

כיצד הורים שכולים מחפשים אושר בעולם עוין?

במכון הרצג לחקר ההזדקנות והזיקנה מתקיים בימים אלה מחקר נרחב שעוסק בניסיון להשיג ולקיים איכות חיים חיובית בגיל מבוגר בקרב הורים בני 50 ומעלה אשר שכלו את אחד מילדיהם בתאונת דרכים או תאונה אחרת (שלא התרחשה במהלך השירות הצבאי או שירות כוחות הביטחון). לחקר אוכלוסיית ההורים ששכלו את ילדם בנסיבות אלו יש חשיבות רבה - הן בגלל העובדה שאין מחקר רב אודותיה והן בגלל ההשלכות הקשות שיש לאובדן ילד על הבריאות הפיזית והנפשית של הוריו. למרבה הצער, אוכלוסייה זו של הורים שכולים הולכת וגדלה נוכח מאות הרוגים בתאונות דרכים ותאונות אחרות מדי שנה. המחקר עושה שימוש במודל התיאורטי של פרופ' שמוטקין כדי להבין כיצד מערכות האושר מסייעות להורים שכולים בגיל מבוגר לתפקד טוב יותר ולקיים בריאות פיזית ונפשית לצד השכול והכאב איתו הם מתמודדים. החוקרים מודדים את משתני המחקר באמצעות ראיונות שמתקיימים בפגישות פנים מול פנים או דרך מילוי עצמי של שאלון אינטרנטי. האנונימיות של המשתתפים מובטחת על ידי צוות החוקרים. המחקר עשוי להעלות תובנות חדשניות עבור מטפלים השואפים למצוא שיטות הערכה, טיפול וסיוע להורים שכולים בגיל הבגרות המאוחרת, וצפוי להעניק לאנשים אלה כלי התמודדות יעילים בכדי לשפר את מצבם הפיזי, הנפשי והחברתי. המחקר קיבל את אישור וועדת האתיקה למחקרים בבני אדם באוניברסיטת תל אביב והינו מאושר וממומן על ידי משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל.

 

להרשמה למחקר, ניתן להיכנס לאתר מכון הרצג באוניברסיטת-תל אביב (www.herczeg.tau.ac.il).

או ללחוץ על הקישור הבא: https://goo.gl/C5bxrr

לשאלות ופרטים נוספים: 03-6407337 או במייל: herczegmada@gmail.com