אתגר ההזדקנות בעולם עוין: איך מתקיימים חוסן ופגיעוּת בכפיפה אחת?

בתאריך 3.7.17 נערך במכון הרצג שבאוניברסיטת תל אביב כנס בנושא: להזדקן בעולם עוין: חוסן או פגיעוּת. הכנס התבסס על מחקר במימון משרד המדע והטכנולוגיה, כשצוות המחקר כלל סטודנטים לתארים מתקדמים יחד עם חוקרים מנוסים. צוות המחקר כולל את פרופ' דב שמוטקין (חוקר ראשי), ד"ר כפיר יפרח (מנהל המחקר וחוקר-שותף), מר נעם מרקוביץ (חוקר-שותף), ואת החוקרות ד"ר עירית בלובשטיין וד"ר רינת ליפשיץ – כולם מאוניברסיטת תל אביב. יועץ למחקר הוא פרופ' עמית שרירא מאוניברסיטת בר-אילן. כמו כן משתתפים במחקר קבוצה של חוקרים-מסטרנטים ועוזרי מחקר.

באופן בסיסי, המחקר מתאר כיצד מבוגרים וזקנים מצליחים לקיים חיים בריאים מבחינה פיזית ונפשית, למרות קשיים מיוחדים איתם הם מתמודדים. המחקר עוסק בנושאים הומאניים בעלי נגיעה חברתית רחבה, אך מתוך גישה מדעית לחלוטין, בהתבסס על נתונים אמפיריים ועיבודים סטטיסטיים. בכנס הוצגו ממצאי הביניים של המחקר, שהכיל ארבע אוכלוסיות של אנשים מבוגרים וזקנים (בני 50+): עניים, נכים, הורים שכולים והומוסקסואלים. מטרת המחקר הייתה לבדוק כיצד אנשים שמתמודדים עם מהלכי חיים ייחודיים אלה מצליחים להתמודד עם האתגרים שתהליך ההזדקנות מציב להם, בתקווה שבאמצעות הכנס ופרסומים מדעיים עתידיים, נצליח לתת קול ולהגביר את המודעות לאוכלוסיות אלה, וכך ללמוד כיצד ניתן להזדקן מול קשיים אישיים וחברתיים ייחודיים.

פרופ' דב שמוטקין הציג בכנס את המודל התיאורטי שלו: חיפוש האושר בעולם עוין, ששימש כמסגרת רעיונית למחקר. על פי המודל, אצל כל אדם ישנם יחסי גומלין מתמשכים בין מערכות המקדמות אושר (במיוחד רווחה סובייקטיבית ומשמעות בחיים), לבין מערכות של עירנוּת לאיומים שונים ("תרחיש עולם עוין"). יחסי גומלין אלה שבין המערכות עומדים למבחן כאשר האדם נתקל בקשיים גדולים בחייו. מחקרים שונים שהתפרסמו בכתבי עת מדעיים עשו שימוש במודל זה תוך התייחסות לאוכלוסיות מגוונות. המחקר הנוכחי בדק את המודל בארבע קבוצות מיעוט המתמודדות עם מצבים רבי משמעות של קושי ואף טראומה, והקשורות לתרחישי עולם עוין מיוחדים. למרות שאלו הן ארבע קבוצות השונות מאוד אחת מן השנייה, כוונת המחקר הייתה להתייחס אליהן כאל אוכלוסיות "פרדיגמטיות" – כך שמתוך ניתוח דרכי התמודדותן עם האתגרים האופייניים להן, ניתן יהיה ללמוד גם על הסתגלות לקשיים בהקשר קיומי ואנושי רחב.

בהמשך הכנס, הציגו חברי הצוות את ממצאי המחקר. לסיום, התקיים דיון עם מומחים מתחום ההזדקנות, השכול והטראומה, כדי לדון בממצאים ובאפשרות יישומם בשטח. הממצאים שהתקבלו בכל קבוצה היו מרתקים. כך, במדגם העניים נמצא אפקט של "הגברה", לפיו מערכות מקדמות אושר (רווחה סובייקטיבית ומשמעות בחיים) היו קשורות יותר זו לזו אצל עניים בהשוואה ללא-עניים. ממצא זה מראה כי במצבי עוני מסייעות המערכות החיוביות לאדם להתמודד עם מצבי לחץ על ידי שיתוף פעולה ביניהן. במדגם הנכים, נמצא, למשל, כי דימוי גוף חיובי של נכים קשור למידת אושר גבוהה יותר, וכן לרמה נמוכה יותר של תרחישי עולם עוין, וכי קשר זה של דימוי גוף חזק יותר אצל מי שנכותו התחילה בגיל מאוחר יחסית. במדגם ההורים השכולים, נמצא, לדוגמה, כי ככל שעובר זמן רב יותר ממות הילד או הילדה, כך ההורים מראים ירידה ברמת שביעות הרצון מהחיים, אך גם ירידה ברמות הדיכאון, החרדה ותגובת ה"אבל המורכב" (מצוקה וקשיים תפקודיים הנוגעים לאובדן הילד או הילדה). במילים אחרות, גורם הזמן מאז האובדן קשור גם לירידה באושר מצד אחד, לצד עלייה בתפקוד מצד שני. במדגם ההומוסקסואלים לא נמצאו הבדלים במדדי בריאות נפשית ופיזית בין הומוסקסואלים לבין הטרוסקסואלים מבוגרים וזקנים. מדובר בממצא מעודד, שמראה כי על אף הקשיים איתם מתמודדים הומוסקסואלים רבים, הם עדיין מצליחים לתפקד ברמה מקבילה להטרוסקסואלים. עם זאת, נמצא כי בהשוואה להטרוסקסואלים, עמדותיהם השליליות של הומוסקסואלים ביחס לזיקנה קשורות באופן שלילי חזק יותר לבריאותם הנפשית. מכאן ניתן להסיק כי תהליך ההזדקנות של הומוסקסואלים כרוך בקשיים ייחודים בנוגע לעמדתם ביחס לזיקנה.

הרצאה נוספת בכנס התמקדה בצדדים האנושיים של ביצוע מחקר בקרב אוכלוסיות המתמודדות בחייהן עם טראומות.. מרואיינים רבים עמדו במהלך הריאיון מול הקושי לבטא את הכאב הנפשי שבסיפור אובדן הילד או הילדה שלהם. לצד זאת, רבים מהם דיווחו על תחושת משמעות והקלה בעקבות ההשתתפות במחקר. ההרצאה נתנה מקום גם לחוקרים עצמם, שנחשפו לסיפורם הטראומטי של ההורים השכולים ונאלצו גם הם להתנסות באתגר הרגשי של שמיעה על טראומה ומצוקה ממי שעבר זאת בצורה כואבת מאוד. מסתבר שגם החוקרים השתמשו בדרכי התמודדות חיוביות, שחיזקו אותם לבסוף.

את הכנס חתם דיון בו השתתפו מומחים מתחום מחקר הטראומה, השכול והנטייה המינית, שבו עלו אפשרויות ליישום ממצאי המחקר בתחום הטיפול ובמחקרי המשך. צוות המומחים כלל את: פרופ' אהוד בודנר, פרופ' קרני גינזבורג, ד"ר רות מלקינסון, פרופ' יובל פלגי,  ד"ר גבע שנקמן לכברג ופרופ' עמית שרירא. המתדיינים העלו את הצורך לקיים תוכניות "הכשרה לזיקנה" שיאפשרו לאנשים ללמוד אסטרטגיות התמודדות עם האתגרים שמזמנת הזיקנה. את הדיון חתם פרופ' דב שמוטקין עם המסקנה, שהמחקר שהוצג בכנס מראה את המורכבות שבתהליכי ההזדקנות והזיקנה. מורכבות זו כוללת פעילות בו-זמנית של צמיחה לצד דעיכה, חוסן לצד פגיעות, ואושר לצד סבל.

לתקצירי ההרצאות בכנס לחצו כאן

 

14 GOOD AC

פאנל המתדיינים בכנס

     

7B AC

ד"ר רינת ליפשיץ

 

13B GOOD AC

פרופ' דב שמוטקין

      

3GOOD AC

ד"ר כפיר יפרח

 

5B GOOD AC

מר נעם מרקוביץ
 

10B GOOD AC

ד"ר עירית בלובשטיין